משנה תורה, מצוות לא תעשה קע״ז

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

177 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מאכילת השרצים המתהוים מהעפושים אע"פ שאינן מין ידוע ולא יתהוו מזכר ונקבה, והוא אמרו ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש וגו'. ולשון ספרא השרץ הרומש על הארץ הוא אע"פ שאינו פרה ורבה, וזהו ההפרש בין אמרו השורץ על הארץ ובין הרומש על הארץ. כי השרץ נקרא שיש בו כח המוליד בדומה. והרומש נקרא המתהוה מן העפושים. ומי שאכל ממנו לוקה. שם, שם:

177 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִין יָדוּעַ וְלֹא יִתְהַוֶּה מִזָּכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא מד וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וּלְשׁוֹן סִפְרָא פר' שמיני יב ד הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פָּרֶה וְרָבֶה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּשֶׁרֶץ הַנּוֹלָד מִזָּכָר וּנְקֵבָה נֶאֱמַר שׁוֹרֵץ וַאֲשֶׁר הוּא נַעֲשֶׂה מִן הָעִפּוּשׁ נֶאֱמַר עָלָיו רוֹמֵשׂ. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סהמ"צ שורש ט דה והפירוש הִקְשָׁה עָלָיו מִן הַמִּקְרָאוֹת דִּכְתִיב וְכָתַב כִּי בְּכֻלָּן נֶאֱמַר רוֹמֵשׂ וְשׁוֹרֵץ. הַשֹּׁרֶשׁ יָדוּעַ. דִּינֶיהָ קְצָרִים. שֶׁכָּל פְּרָטֶיהָ יִכָּנְסוּ בִּכְלָל אֶחָד, שֶׁנֶּאֶסְרוּ לָנוּ כָּל שִׁרְצֵי הָעִפּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹמְשִׂים בָּאָרֶץ, חוּץ מִשִּׁרְצֵי עִפּוּשֵׁי הַפֵּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ שָׁם אַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ, וְשִׁרְצֵי עִפּוּשֵׁי הַמַּיִם שֶׁבַּכֵּלִים, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה מצוה קסג. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל בְּרִיָּה מִכָּל הָעִפּוּשִׁים שֶׁבָּאַשְׁפּוֹת וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת, אֲפִלּוּ קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁאֲכָלָהּ וְהִיא שְׁלֵמָה, לוֹקֶה עָלֶיהָ, וְאִם אֵינָהּ שְׁלֵמָה, שִׁעוּרָהּ בְּכַזַּיִת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

1 שלא לאכול רמש הארץ, שנאמר "ולא תטמאו את נפשותיכם, בכל השרץ הרומש על הארץ" ויקרא יא,מד.